מהי תרפיה במוסיקה?

תרפיה במוזיקה היא תהליך טיפולי שבו התרפיסט יוצר קשר עם מטופל - אדם (ילד או מבוגר) שבא לקבל עזרה מקצועית בשל הפרעות, בעיות, מצבי מצוקה או משברים - בין שהם פיזיים ובין שהם נפשיים, שכליים, התנהגותיים, חברתייים, תקשורתיים או רוחניים. השימוש שעושים המטופל והמטפל במילים, במוסיקה ובאלמנטים מוסיקליים בשימוש כלי נגינה שונים מביאים לחוויות מוסיקליות וגורמים להתקדמות ושינוי.
הקשר בין המטפל למטופל נוצר באמצעות מוזיקה ומילים. מטרת הטיפול היא לשנות סימפטומים פתולוגיים, דפוסי חשיבה והתנהגות הרסניים ולחזק צמיחה והתפתחות אישית על מנת לממש את הפוטנציאל של אותו מטופל.
המוזיקה היא אמנות המאפשרת הבעה, קשר ותקשורת אנושיים. הטיפול נשען באופן מסיבי על עשייה מוזיקלית, הכוללת שימוש במוזיקה חיה - אלתור, ביצוע, הלחנה ושירה, ושימוש במוזיקה מוקלטת - האזנה למוזיקה. השימוש במוזיקה נעשה על מנת להעמיק, להרחיב ולדרבן את התהליך הטיפולי ולהגיע לשינויים סובייקטיביים בעולם הפנימי והבין-אישי של המטופל, בהתנהגותו ובתפקודיו.
השינוי בחדר טיפול ומחוצה לו חייב להיות תרפויטי בטבעו, כלומר עליו להתייחס ספציפית לבעיה שהמטופל הביא לטיפול, והוא צריך להביא את המטופל קרוב יותר למצב של בריאות. התרפיסט במוזיקה צריך להיות בעל ידע ומיומנות הנדרשים כדי להגיש את העזרה המקצועית הדרושה. לשם כך עליו להיות בוגר תכנית לימודים בתרפיה במוזיקה ולקבל הכרה במעמד על-ידי האיגוד המקצועי והרשויות המתאימות.

מטרות הטיפול בתחום הרגשי-נפשי:

• יצירת קשר ואמון בין המטופל לעצמו, ובינו למטפל, לחברי הקבוצה ולאנשים קרובים לו מחוץ לטיפול.
• הגברת הרגשת השייכות והפחתת הרגשת החריגות באמצעות השתתפות בפעילות מוזיקלית וחוויה של הצלחה.
• הגברת המוטיבציה לעשייה וללימודים.
• הכרת העולם הפנימי והרחבתו - על מנת להגיע למודעות רגשית ואישיותית.
• יצירת קשר עם היצירתיות הפנימית, עם עוצמה וכוח כגורמים בונים ולא הרסניים.
• פיתוח ושיפור היכולת להביע מגוון רחב של רגשות.
• פיתוח המודעות להימצאות רגשות קשים (כעס, עצב, כאב) ומתחים רגשיים (תסכול, זעם), להבנת מקורם ושיפור היכולת לתעל רגשות אלה ולעדנם.
• שיפור הדימוי העצמי ויצירת הערכה עצמית חיובית.
• שיפור הביטחון העצמי.
• העלאת סף התסכול
• שיפור הארגון הפנימי - עשיית סדר במכלול הרגשי הפנימי והגעה למצב של איזון ואינטגרציה.
• פיתוח היכולת לקחת אחריות אישית על מנת להגיע לעצמאות ולהקטין את מידת התלות  באחרים.
• שיפור היכולת להעז, לנסות וליזום דברים חדשים.
• פיתוח יכולת ההנאה ושמחת חיים.

מטרות הטיפול בתחום החברתי-התנהגותי:

• פיתוח יכולת נתינה וקבלה (אמפתיה, תמיכה, עזרה) ופיתוח יכולת ההקשבה.
• שיפור היכולת לתת ולקבל משוב וביקורת בונה ופיתוח היכולת להנהיג ולהיות מונהג.
• הפחתת התנהגויות לא יעילות (התנהגויות שגורמות לסבל ומצוקה – אימפולסיביות, הימנעות, קושי בשליטה בדחף גרימת נזק לעצמי או לאחר).
• שיפור השליטה העצמית.
• פיתוח היכולת לשתף אחרים ולהתחלק איתם בתחושות וברגשות אישיים.
• פיתוח היכולת לשיתוף פעולה עם המטפל או עם כל אדם אחר הנמצא בטיפול.
• פיתוח מודעות ורגישות לעצמי ולאחרים.
• יצירת קשר עין ופיתוח ערנות לסביבה המידית.
• הרחבת ההבנה לגבי התפקיד שהמטופל ממלא בדינמיקה הבין-אישית ו/או הקבוצתית.